מסע טרקטורונים הכי מזרחה שיש לאחר כמה שבועות של התארגנות סוף סוף יצאנו למסע הכי מזרחה שיש, מסע מאוד לא פשוט מבחינה לוגיסטית ומבחינת הרוכבים . רק שתבינו את גודל הדבר ישנו מקום שאנחנו 150 ק״מ מכול כיוון של כביש זה יום של 350 ק״מ רכיבה וזה יום שעוד אף אחד לא עשה בירדן... חודש לפני הטיול אני יושב עם יואב מנהיג הקבוצה ומציג לו כמה אפשרויות בירדן יואב ללא היסוס אומר לי הכי מזרחה שיש זאת האופציה היחידה. חלק מהקבוצה דתיים ולכן הייתי צריך לארגן אוכל כשר . למשימה הזאת הזנקתי את שרון מלכה בעל מסעדה מעולה בנתיבות וחברת קטריינג באזור הדרום . הסברתי לשרון במה מדובר ואת המיקומים שבהם נסעד (מזל שיש לו ג׳יפ) כי למקומות האלה בלתי אפשרי להגיע ברכב רגיל. שבועיים לפני הטיול התאספנו כולם לערב הכנה, אני חשבתי שיהיו כמה שיפרשו אך ממש לא כך הדבר היה, כולם היו בהתלהבות גדולה וישר נכנסו להכנות לקראת המסע . ברגע האחרון עוד הצטרף לקבוצה שלום בעל מוסך טרקטורונים שהוא מקצוען אמיתי גם ברכיבה אבל במיוחד בתיקוני שטח. הגענו לגבול ב 6:30 בבוקר התהליך של מעבר הגבול עבר מהר וקל מהמצופה והינה אנחנו בירדן סיבוב קצר בעקבה קניות והתארגנות אחרונה ויצאנו למדבר הדרומי וואדי רם המדבר היפה בעולם . נכנסנו בדרך מיוחדת מתוך הרי עקבה בשטח, הקפנו לצד הדרומי ביותר של וואדי רם שם ישנו מדבר אמיתי, דיונות אדומות גבוהות וודאיות פתוחים. קצב הנסיעה היה מהיר מאוד כולם היו באטרף ואז החלו תקלות... משאבת דלק לרייזר, רצועה לטרקטורון ונזילת שמן חזקה לטרקטורון אחר . תפסנו פינה של צל ושלום התחיל לעבוד.... תוך שעה כול הכלים חזרו לתקינות (אמרתי מהתחלה תותח). המשכנו לעבר ציר המבריחים המיוחד הקצב היה מהיר אחרי שעה רצופה של רכיבה עצרנו להפסקה ובדקנו את מצב הדלק ולפי כול החישובים לא היה מצב שנצליח לסיים את הציר . קיבלתי החלטה לקצר ישר לתחנת הדלק הקרובה שגם היא שעה רכיבה מהמקום שלנו, בקיצור על האדי דלק האחרונים הגענו לתחנת הדלק. לאחר תדלוק הכלים נסענו למאהל שלנו שם שרון חיכה עם ארוחת ערב כשרה למהדרין. את הבוקר של היום השני התחלנו בימת המלח של די סי עם קצת מתיחות בוקר לכלים משם לדיונה הגדולה דיונה של 200 מטר, אני אומר לעצמי אין סיכוי בעולם שמישהו עולה אותה... אבל שלום חשב אחרת ובניסיון השני היה למעלה ,באמת מקצוען ! שאר החברה ניסו אבל ללא הצלחה . משם המשכנו לקשתות וסלעי הטיפוס והופ כבר צהריים ושרון מחכה לנו לצהריים על דרך העולה לרמת המזרח. לאחר הארוחה ניפחנו אוויר בכלים ויצאנו לקטע של טיפוס רמת המזרח הקצב היה מהיר דילגנו על הסלעים ואנחנו למרגלות מעלה בובה..... למה בובה? כי הוא בובה של מעלה שהפעם היה קשה מתמיד הגשם האחרון השאיר שם חריצים דרדרת ושיפועי צד . אבל לבסוף כולם הגיעו למעלה והנוף היה מדהים. המשכנו ברכיבה מהירה לקלעת פצועה (שרידים של חאן דרכים עתיק על הדרך העולה למכה) ושם חיכתה לנו ההצגה של שרון, באמצע המדבר שולחנות עם מפות, מנגל דולק, כול טוב של סלטים על השולחן.הגענו רעבים מלאי אבק והתנפלנו על האוכל לאחר שנרגענו התיישבנו במעגל שמגשי הבשר המשיכו לזרום . החברים הלכו לישון בידיעה שמחר מחכה להם היום הקשה והמיוחד מכולם . השקמה ב 5:30 במטרה להתניע כלים ב 7:00 אבל בסופו של דבר יצאנו לדרך רק ב 8:00 יום ארוך קשה ומיוחד אני אספתי את כולם והסברתי את המשמעות של היום הזה עם הדגשים על אחריות אישית של כול רוכב ורוכב. יואב חזר על כמה הדגשים בנסיעה בקבוצה.ואנחנו יצאנו לדרך.חצינו את ,הרמה עד לצד השני ושם עשינו תצפית על הצד הסעודי ,כן כן לא טעות רואים את המדבר הסעודי . אז החל קטע של 50 קילומטר עד לירידה לכיוון הגבול הסעודי, קטע עם הרבה אבק .אנחנו הגענו לגבול המדבר הסעודי.שם עצרנו את הכלים והצטלמנו תמונה קבוצתית ברק שלף את דגל ישראל ולא צריך להוסיף עוד כלום תמונה אחת שווה 1000 מילים . נצלנו את הרגע לארוחת צהריים וקפה ועלינו על הכלים לקטע מדהים של 100 ק״ מ של שביל מהיר כול 20 ק״ מ עצרתי לראות שכולם בקצב ,קצת מנוחה לכלים והמשכנו 20 ק״מ ב 15 דקות זה הקצב המטורף שלנו ותוך שעה הגענו לימת המלח של ג׳אפר ימת המלח הגדולה במזרח התיכון . שנבין סיימנו 250 ק״מ של של שטח שנותרו לנו עוד 100 ק"מ של כביש. תכננו הכול רק דבר אחד לא לקחנו בחשבון שנצא לתחנת דלק ולא יהיה להם בנזין . קיבלתי דיווח שעוד 47 ק״מ נפגוש תחנת דלק מאולתרת .עשינו חשבון שנגיע לתחנה עם כול הרזרבות שיש לנו . יצאנו לדרך ואז החלה סופת חול ביחד עם גשם וזה אחרי יום חם של 35 מעלות חחח טוב הצלחנו להגיע לתחנת הדלק. הכי מאולתרת שיש, חביות על הכביש דלק סופר מסעודיה ( איזה כייף) תדלקנו והגענו מוקדם למלון . ארוחת ערב הייתה על המרפסת עם הנוף לפטרה ששרון מנצח על המנגל . סיימנו יום של 350 ק״מ ללא תקלות מיוחדות ובשלום, שפו לכול הרוכבים!!! היום האחרון התחיל בביקור בפטרה (קצת תיירות גם צריך) ואז יצאנו לכיוון עקבה יום קליל ונחמד ירדנו דרך השטח בציר מיוחד עד לעקבה ואז 2 ק״מ מהגבול נקרעת רצועה לריזר, אבל יואב החליט שלא נגרור את הכלי נכנסנו כולם בנסיעה וגם נצא כולם בנסיעה אז תיקנו את הריזר בשטח .אומנם עיכוב של שעה אבל הגענו לגבול כולם בנסיעה. לסיום תודה מיוחדת ליואב שתרם ועזר מאוד, לשלום התותח, ולכול רוכבי מועדון אקסטרים הרים (מועדון מיוחד לטיולי טרקטורונים וריזרים בחבל בנימין השומרון ובקעת הירדן המועדון עוסק בפתיחת צירים לטיולים תוך שמירה על ערכי הטבע ואהבת המדינה ) שקם בשנת2010 . מילה קטנה שלי, המשימה שלי הייתה להחזיר את כולם בשלום הביתה אני מאושר שהצלחתי במשימה הזאת, וכול השאר בונוס וחוויה מטורפת . אז להתראות באתגר הבא של
Offroad4wd.co.il
